לעצור רגע להתבונן
לנוח רגע להסתכל
להביט רגע להקשיב
אלו הרגעים הכי קשים בציור
או בכתיבת שיר
או בעריכה
או במיקס
להבין מתי די
מתי לא צריך עוד שכבה ודי
או בדיוק להפך
מתי חסר עוד איזה קו קטן או איזה שכבת צבע שתביא את האיזון המושלם
כדי להגיע למצב כזה של הבנת האיזון העדין של היצירה
צריך לעצור ולהתבונן
לשם כך המצאתי את שיטת הערסל בתוך הסטודיו
או ה״ערסל בראי האמנות״
כשיש לי ערסל מול הציור אני יכולה להיות בטוחה שמשהו יצא טוב או מאוזן יותר וזורם יותר
או שאולי אני פשוט אעצור לרגע ואדמיין שאני בסיני:)
זה גם חשוב
לדמיין לפעמים שאני בחופשה
גם אם אני באמצע יום עבודה
בלב פתח תקווה סיטי הבינינים והבטון
וכמובן חשוב כמה צמחים מסביב
אלו תנאים מתאימים לסביבה יוצרת עבורי
מעניין איך היה זה מרגיש אם במוסדות האקדמיות למינהן המלמדות אמנות היה סצנה של ערסלים במקום פרצופים חמוצי פנים של מרצים שבורי לב
כל סטודנט לאמנות צריך ערסל במקום לפ טופ
כל אמן מתחיל צריך ערסל במקום לבוא להשקות ופתיחות והרמת כוסית
כל מי שליבו וגופו קורא לו ליצור פשוט ייצר לעצמו סביבה נוחה ומפרה
ערסל וצבעים
זה כל מה שצריך
בהצלחה לכם
שילחו לי תמונות של יצרות שלכם
וערסלים
אשמח לתגובות בגוף הבלוג:)
מדמיינת את עצמי שוכבת בערסל ומדמיינת את סיני..